UA-125569305-2
Search
עצמאים בצל הקורונה

את הפוסט הזה כתבתי כי כבר ממש גירדו לי האצבעות לעשות זאת.
אני תמיד רושמת דברים חשובים שאני מחליטה כי זה נותן לדברים תוקף מחייב (מבחינתי לפחות) ועכשיו מרגישה שהמילים האלה יכולות לעשות סדר ללא מעט עצמאיים, סטודנטים, הורים שפתאום נאלצים להישאר בבית וכל מי שמגיע לקרוא שורות אלה (ושוב, גם לי!) בתוך כל הבלבול וחוסר הוודאות שפוקד אותנו. 

עצמאית

איך אני מכינה את עצמי למצב מתמשך של ניהול חיים בצל הקורונה?
 

הבהרה: אני לא מעוניינת לדבר על הנגיף עצמו, ועל מתי לדעתי זה ייגמר.
הימים האחרונים גרמו לי להבין שאנחנו נמצאים בסיטואציה מדינית וכלל עולמית שלא מתרחשת לעיתים קרובות בהיסטוריה (ונקווה שאני טועה, אבל בואו, קראתי ב"דה מרקר", זה מספיק). 
מצד אחד אנחנו נמצאים במשבר כלכלי שקשה מאוד לטפל בו בצל מחלה מתפשטת (גם אם היא "בסך הכל צינון") ומצד שני – שינוי מואץ ומיידי בכ"כ הרבה הרגלי חיים בבת אחת! מטורף!
איך עומדים בזה?

דיי לאוכל בחוץ.

אז נכון שיש לי יתרון יחסי כי אני חיה עם בן זוג שיודע לבשל (בלשון המעטה) ונהנה לעשות זאת. אבל כשהוא לא נמצא בסביבה, קל לי מאוד "לברוח" לאוכל בחוץ, בייחוד כשאני במשרד או בין פגישות. גם בסופ"שים מסעדות טובות הן חלק מחגיגת החיים הקטנה שלי ויש לאוכל קטגוריה שלמה בבלוג עם דגש על בראנצ'ים שווים בתל אביב (זה בעצם היה התירוץ שלי לנסות את כולם!) 
אז אחרי שפיארתי את תרבות האוכל בחיי – אני עוצרת במודע ובדרמתיות. דיי. מספיק לאכול בחוץ. 
גם מבחינת חסכון כספי (אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בחודש הבא) וגם מבחינת שינוי הרגלים – עכשיו אני בבית. אין סיבה שאני לא אבשל ואוכל בבית. זה גם יותר בריא בסופו של דבר. 
הצהרה גדולה בשבילי, אך אפשרית ותביא רק טוב! 

לא קונה עוד בגדים מוצרים שאיני זקוקה להם עכשיו.

חייבת להגיד ובזהירות מה שאני חושבת ואני לא מתכוונת לפגוע בבלוגריות אחרות ובעבודה שלהן. 
אני חושבת שלדבר עכשיו על צרכנות ובגדים ו"יש מבצעעע מטורף" זה מיותר. מאוד מיותר. 
סורי. 
אנחנו חיים במדינה שלא מלמדת אותנו הרגלי התנהלות עם כסף בבית הספר וזה דבר שאנחנו לומדים על בשרנו \ מההורים.
יש לא מעט קהל עוקבות באינסטגרם שמורכב מנערות שלא מבינות את המשמעות של המצב מבחינה כלכלית, וכל מה שהן רוצות עכשיו זה "לשמח" את עצמן ברכישת פריט חדש. מאיזה כסף? מהכסף של ההורים, שאולי גם הם עצמאים. יש לנו אחריות כבלוגריות \ משפיעניות ואנחנו לא יכולות להשתמש בבמה שלנו ולעודד צריכה מוגזמת בתקופה כה רגישה כלכלית. 
ואתם מכירים אותי, אני לגמרי אוהבת לבטא את עצמי דרך לבוש ולצרוך "לנפש" ואני כל שבוע בזארה  אבל- נקלענו למצב של חוסר וודאות שבאופן טבעי דורש מאיתנו לצמצם. אני בכלל לא מדברת על העובדה שאנחנו לא יוצאים יותר מידי מהבית. 
פיג'מה אחת טובה שתשמש אתכם לתקופה אני מסכימה לקנות. מעבר לכך, פשוט חבל. בואו נתעסק בדברים החשובים באמת! אופנה זה מדהים, משחרר ודרך ביטוי ואפשר להנות ממנה גם כך : 
1. גילוי ארון הבגדים מחדש – סידורו והרכבות אאוטפיטים חדשים ממה שיש. 
2. מכירת יד שניה של הבגדים שאתם לא צריכים ופינוי מקום אמיתי לחדש כשיגיע הזמן. ונקווה שיגיע בקרוב. 

שוב, לא התכוונתי להרוס את החגיגה. אבל חיסכון. חשיבה על העתיד. לא דבר רע. 

נותנת את האקסטרה בעבודה!

בשוטף אני כותבת תוכן ומנהלת את הסושיאל למספר חברות ועסקים. 
למרות שכעצמאית אני מאוד מאמינה בגבולות ברורים בין זמן הבית לזמן עבודה,אני יודעת שהלקוחות שלי צריכים אותי עכשיו יותר מתמיד ואני אהיה שם עבורם. בלי להתחשבן. בלי שעות "מקובלות" וגם בסופ"שים. 
בגלל תקופה רגישה ומבולבלת, זו ההחלטה שלקחתי ואני רוצה שהלקוחות שלי ואני נעבור את זה יחד ושאף אחד מאיתנו לא ייפול בטעות בדרך. 
אני לא יודעת מה תחום עיסוקכם אבל אני יודעת שבמצבים כאלה – העובד \ הספק נמדד. וזה חשוב. 
קחו בחשבון. 

מימוש יעדים

אין כמו אמא שלי! 
למה?
כי בחמישי האחרון היא הייתה אצלי ועזרה לי לכתוב רשימה של דברים שאני רוצה לפתח וקשורים אליי ורק אליי. 
אם זה לפתח את הבלוג, לקחת מתכנת, לשדרג את העיצוב הגרפי וכל הנראות של מה שקורה. 
אני חדורה וממוקדת ואחרי שעה של חשיבה וכתיבת רשימה שכזאת – 
אני מרגישה שכל עניין הקורונה מאפשר לי ונותן לי הזדמנות אמיתית לפתח נישות חדשות ולהתייעל ברמה שלא הייתה לי הרבה זמן. 
בואו נגיד תודה ולא נפספס את ההזדמנות! זו הזדמנות! 
וקטע מעורר השראה לסיום….

כשהיה אייזיק ניוטון לקראת סיום התואר הראשון שלו, פרצה מגיפה קטלנית (מגיפת הדבר שקטלה חמישית מתושבי לונדון). אחת ההשלכות של מגיפה זו היתה סגירת האוניברסיטה ושליחת כל הסטודנטים אל מחוץ לעיר עד יעבור הזעם. גם ניוטון עבר להתגורר בחווה לתקופה ארוכה. מי היה משער שדווקא שם, הרחק מההמולה ושיעורי הבית של האוניברסיטה, עתיד היה ניוטון לעשות את העבודה ששינתה את המדע לתמיד.

זמן לעזור לעסקים אחרים.

היות ואני באה מעולם הפרסום והשיווק, קל לי מאוד לזהות מתי הפרסומת הממומנת שקפצה לי היא של בעל עסק "נואש". ויש הרבה כאלה לאחרונה. המון מבצעים "נואשים" שכל המסר שאני מצליחה לקלוט מהם זה את המצוקה הקשה של בעלי העסק והפחד לא לשרוד את המשבר הזה, שלא ידוע מתי הוא ייגמר. אולי אצלי באופן אישי זה פחות מורגש, אבל בואו ניקח את תחום הפקת האירועים, המאפרות, הצלמים, אולמות אירועים, מסעדות ועדיין לא דיברתי על תיירות ואטרקציות לתיירים! 
אני לוקחת את הזמן שיש לי בבית ומקדישה כל יום לפחות שעתיים כדי לעזור לעסקים אחרים ללא תמורה. אני יודעת שגם אם אני לא נפגעתי כמו אותו עסק, כולנו באותה הסירה ודבר משפיע על דבר. 
בסופ"ש האחרון עברתי על כ-70 עמודי אינסטגרם של עסקים שנענו להצעתי ונתתי לכל אחד מהם שני טיפים לשיפור הנראות\התוכן באינסטגרם. 
אני בטוחה שאם כל אחד מכם יחשוב במה הוא יכול לתרום ולעזור לעסקים אחרים, הוא יימצא בקלות ולאור המצב – ימצא גם את הזמן. 
תעשו זאת. זה נותן הרגשה מדהימה ומספקת.  

זמן איכות עם עצמי.

כאן אני לא אגיד לכם מה לעשות, אני פשוט אגיד את הדברים הטובים שקרו לי השבוע ותסיקו מזה מה שתסיקו 🙂 
* ישנתי בממוצע שעתיים יותר ביממה (כולל שנ"צ, מילה חדשה בלקסיקון אך אוכל להתרגל אליה). 
* אני באמצע ספר מ-ע-ו-ל-ה ונותנת לעצמי להישאב אליו לחצי שעה פעמיים ביום בלי רגשות אשמה. 
* אני מבלה עם אלון זמן איכות של שעות בלי שעולה המילה "חופשה" או "בוא נאכל ב…" ואני פשוט מאושרת ומאוהבת! 
* אני מסדרת חלקים נסתרים בבית ועוד לא פסח. 
* יש בי אופטימיות אמיתית שכל זה ייגמר בקרוב ורצון עז לזכור את הזמן הזה כתקופה מעצימה וטובה. 

בצל הקורונה

זהו,
נקווה שכאן עניין הקורונה בבלוג שלי ייגמר ושכל המצב הזה כבר יהיה מאחורינו (אמן!) 
מקווה שכן הצלחתם להיכנס לראש של "לעשות מהלימון לימונדה" ולהוציא את המיטב עבורכם מהסיטואציה הקיימת. 

שתדעו שאני כאן (!!!) לכל שאלה, התייעצות, בקשה, אל תהססו להיעזר בי ולכתוב לי, זה לגמרי הדלק שלי להמשיך ולכתוב לכם! 

מי שלא עוקב אחריי באינסטגרם, מוזמן לעשות זאת ולהיכנס לסטורי שלי, שם אני מעלה הכל ללא סינונים ובזמן אמת ותמיד אתם מוזמנים להיות חברים שלי ולהירשם לניוזלטר החודשי (שם אני כותבת בנימה יותר אישית ומוסיפה הטבות שוות לרשומים בלבד!) 

 – ליהיא – 

2 Replies to “עצמאית בצל הקורונה – ויתורים, החלטות והצבת מטרות!”

  1. נעה says: מרץ 16, 2020 at 7:40 am

    אני בתור שכירה עושה את כל מה שהזכרת כבר שנים. ההבדל היחיד שעכשיו אני עובדת מהבית ושומעת את ציוץ הציפורים ולא את נהמת הצופרים של המכוניות. איזה כיף קורונה 🙂

  2. karnykern says: אפריל 29, 2020 at 4:30 pm

    ליבי ליבי על הדור הצעיר, שצריך להוביל את העולם הלאה ולא להתקע במבנה ללא אפשרות ליצור עולם. אני מאמינה שימצא פתרון. הרי היו בעולם מיני מגפות והנה אנו עדין פה. בינתיים תאזיני לאופרות מהמטרופוליטן ניו יורק. כל יום חדשה. https://www.metopera.org/
    אם תסבלי מהאזנה, תוכלי לברך את העובדה שאת לא חייבת להאזין אלא לשבת בשקט ולכתוב.
    אם תהני מהתפאורה, מהמוסיקה, מהמשחק והאירוע, הרווחת.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.

You may use these <abbr title="HyperText Markup Language">html</abbr> tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

*